כל המאמרים

כמה זמן לוקח לחסוך 4,000 ₪?

התשובה הרגילה היא אחוז. חסוך עשרים אחוז ממה שאתה מרוויח ו-4,000 ₪ לוקחים כמה זמן שלוקחים עשרים אחוז מההכנסה שלך. החשבון הזה נכון, והוא אף פעם לא עזר לאף אחד, כי למי ששואל את השאלה הזאת בדרך כלל אין עשרים אחוז פנויים.

הנה הדרך האחרת לחשב, והיא מתחילה מהחלטות.

התחל מההחלטות

בשבוע רגיל אתה משכנע את עצמך לוותר על דברים. האוכל המהיר שהחלטת נגדו ביום שישי, המעיל בכרטיסייה שסגרת, מותג החנות במקום המותג המוכר, הסיבוב השני שדילגת עליו. שום דבר מזה לא דרמטי ושום דבר מזה לא נרשם, אז ההחלטות האלה אף פעם לא מרגישות כמו חיסכון.

ההחלטות האלה הן חיסכון. מה שהתכוונת להוציא פחות מה שהוצאת בפועל הוא כסף שעדיין יש לך, וזה הכסף שמטרה של 4,000 ₪ באמת עשויה ממנו.

שלושה קצבים, ומה כל אחד עולה לך

60 ₪ בשבוע. אוכל מהיר אחד שדולג עליו, או כמה החלפות למותג החנות. הזמן הוא שישים ושבעה שבועות, אז קצת יותר מחמישה עשר חודשים.

160 ₪ בשבוע. אוכל מהיר שדולג עליו, ריצת קפה שלא עשית, ודבר אחד שהחלטת נגדו. עשרים וחמישה שבועות, קצת פחות משישה חודשים.

360 ₪ בשבוע. הנ"ל, בתוספת בערך החלטה אחת בשבוע: פריט לבוש, גאדג'ט, ערב בחוץ. אחד עשר שבועות, אז פחות משלושה חודשים.

החשבון הוא 4,000 חלקי המספר השבועי שלך. זה כל המודל, והסיבה שהוא עובד היא שהמספר השבועי הוא כזה שאפשר לבדוק מול החיים שלך עצמך.

למה שבוע

אף אחד לא יכול להעריך חודש. שאל מישהו כמה הוא מוציא על אכילה בחוץ בחודש והתשובה תהיה שגויה בפי שניים, בכל כיוון, בביטחון מלא.

שבוע קצר מספיק כדי לזכור. תחשוב על השבוע שעבר ספציפית: הדברים שכמעט קנית ולא. חבר אותם. הסכום הוא המספר שלך.

חשב עם המספרים שלך עצמך

המחשבון מטרת חיסכון עושה את החשבון הזה למטרה בכל גודל. הזן למה אתה חוסך ובכמה שווה שבוע רגיל, והוא אומר לך את התאריך. מה שאתה מקליד נשאר בדף הזה, ואתה אף פעם לא נרשם.

אם 4,000 ₪ הם לא המטרה, הצורה זהה. 1,600 ב-160 בשבוע זה עשרה שבועות. 12,000 ב-360 בשבוע זה קצת פחות משמונה חודשים.

מה באמת מזיז את המספר

תדירות היא מה שמזיז את המספר.

שבוע שבו אתה מוותר על הכול הוא שבוע שלא תחזור עליו, והסכום ממנו קטן ממה שאתה מצפה בכל מקרה. השבועות שמצטברים הם הרגילים, עם שלוש או ארבע החלטות בהם, חוזרים על עצמם במשך חודשים, שזה דבר שאתה יכול באמת לעשות.

ארבעה דברים נושאים את רוב הסכום לרוב האנשים: אוכל שהתכוונת לקנות ובישלת במקום זאת, מינוי או דמי משלוח שנמנעו, רכישת בגד או גאדג'ט אחת שנשקלה מחדש, והגרסה הזולה יותר של משהו שהתכוונת לקנות בכל מקרה. שים לב לארבעה אלה והמספר השבועי בערך דואג לעצמו.

המכשול, והתיקון

המכשול הוא שהחלטה שאתה לא רושם לא קרתה, מבחינת תחושת ההתקדמות שלך. כסף שנשמר נראה בדיוק כמו כסף שמעולם לא היה לך, וזו הסיבה שאנשים שמסתדרים טוב עם זה לעיתים קרובות מרגישים כאילו הם לא עושים כלום.

אז כתוב את ההחלטות. שני מספרים ברגע ההחלטה: מה התכוונת להוציא, מה הוצאת בפועל. ההפרש הוא ה-Diff, וסכום מצטבר שלו הוא הראיה היחידה שהחיסכון הזה אי פעם מייצר. יש חודש שלם מפורק עם מספרים אם אתה רוצה לראות לכמה סכום באמת מסתכם.

אם התשובה יוצאת רחוקה מדי

שישים ושבעה שבועות זה הרבה זמן ואין טעם להעמיד פנים אחרת. שלושה דברים עוזרים, לפי כמה שהם עוזרים.

העלה את המספר השבועי על ידי הרחבת מה שנספר. רוב האנשים רושמים רק את ההחלטות הדרמטיות ומפספסים את ההחלפות הקטנות, וההחלפות הקטנות הן חצי מהסכום.

הורד את המטרה למשהו במרחק שנים עשר שבועות, פגע בה, ואז קבע את הבאה. 4,000 ₪ שמגיעים שווים יותר מ-20,000 שלא.

ובדוק את המספר שוב בעוד חודש. ההערכה של השבוע הראשון כמעט תמיד נמוכה, כי ספרת רק את ההחלטות ששמת לב אליהן.

רישום של כסף שלא יצא

אתה לא קובע קצבה, ושום מספר אדום לא מחכה בסוף החודש. ה-Diff נכתב אחרי ההחלטה.

Keep the Diff עושה את החיבור ב-iPhone, iPad, Mac, Apple Watch, Windows, Linux ו-Android, בלי חיבור לבנק ובלי חשבון. 4,000 ₪ הם אותם 4,000 ₪ בשני המקרים. ההבדל הוא אם אתה רואה אותם מגיעים.


עוד בנושא