Keep the Diff הורדה
כל המאמרים

מה לעשות כשקונים בכל זאת

מאת , שיצר את Keep the Diff

לכל מעקב יש מצב כישלון, ואיך הוא מטפל במצב הזה קובע אם אתה עדיין משתמש בו בעוד שישה שבועות. לאפליקציית רצף מצב הכישלון הוא פספוס יום. לתקציב הוא חריגה. לשיטה הזאת הוא הרגע שבו אתה קונה את הדבר שהתכוונת לדלג עליו.

התשובה הקצרה היא ששום דבר לא קורה. המאמר הזה עוסק בלמה כלום הוא הכמות הנכונה שתקרה, כי "כלום" נשמע כמו התחמקות עד שמסתכלים מה החלופות באמת עושות לאנשים.

מה קורה מבחינה מכנית

התכוונת לדלג על האוכל המהיר. הזמנת אותו בכל זאת.

אין הפרש לרשום, כי אין הבדל בין מה שתכננת להוציא למה שהוצאת. אז אין רישום. סכום השבוע נשאר בדיוק איפה שהיה קודם, ובפעם הבאה שתחליט נגד משהו הוא גדל שוב.

זה כל המנגנון. אין מספר שלילי, אין עונש, אין רצף שנשבר, אין התראה על זה. הנקודה הנמוכה ביותר שאליה שבוע יכול להגיע היא אפס.

למה לא לחסר את הקנייה מהסכום?

זו ההתנגדות הברורה והיא ראויה לתשובה אמיתית. אם הסכום אמור לשקף את ההתנהגות שלך, האם החלטה רעה לא צריכה להיספר נגדו?

לא, משתי סיבות.

המספר הזה הוא קבלה. הוא אומר כמה כסף שמרת על ידי בחירת האפשרות הזולה יותר. כסף שהוצאת על אוכל מהיר לא ביטל את שמונים הדולר ששמרת ביום שלישי שעבר. חיסור הקנייה היה הופך את המספר למשהו אחר לגמרי, והמשמעות החדשה הייתה בערך "השווי הנקי שלך", מה שהבנק שלך כבר אומר לך ומה שאף אחד לא צריך אפליקציה נוספת בשבילו.

מספר שיכול לרדת הוא מספר שנמנעים ממנו. זו המחצית המעשית. ברגע שמעקב יכול למסור חדשות רעות, פתיחתו הופכת לסיכון. אנשים מפסיקים לפתוח אותו, אז מפסיקים לרשום, ואז הוא לא יודע עליהם שום דבר בכלל. ומעקב שלא נפתח מסתיים כמעקב מחוק.

ההשוואה שמבהירה את העניין

קח שלושה מעקבים ואותם שבועיים: אחת עשרה החלטות טובות, ואז מעידה.

מעקב רצף. אחת עשרה ימים, מתאפסים לאפס. אחת עשרה הימים נעלמים מהמסך. רוב האנשים לא מתחילים מחדש, וצדק בכך: הכלי בדיוק אמר להם שהמאמץ שלהם היה חסר ערך.

אפליקציית תקציב. הקטגוריה נהיית אדומה והחודש מסומן כחורג מהתקציב. אחת עשרה ההחלטות הטובות בלתי נראות כי אף אחת מהן לא ייצרה עסקה, כך שהדבר היחיד על המסך הוא הכישלון.

סכום כסף. מאתיים וארבעים דולר, ללא שינוי. המעידה פשוט נעדרת מהרישום, ואחת עשרה ההחלטות עדיין שם עם הסכומים שלהן.

רק אחד משלושת אלה הוא רישום שהיית מסתכל עליו מרצונך בשבוע רע, וההסתכלות עליו בשבוע רע היא בדיוק כשזה חשוב.

מה לגבי הוצאה פחותה מהתכנון?

הוצאה פחותה היא הסוג הנפוץ ביותר של הצלחה ורוב המעקבים לא יכולים לבטא אותו.

תשעים דולר מתוכננים, ארבעים שהוצאו, זה הפרש של חמישים דולר. בחירת הסרט בשעות היום, מותג החנות, הגודל הקטן יותר, התיקון במקום התחליף: כל זה נספר, כי השיטה רושמת את ההפרש.

מעקב אל-הוצאה בינארי קורא ליום הזה הרוס, והערך האמיתי שלו הוא חמישים דולר.

האם העיצוב הזה הופך את הרישום לקל מדי?

הדאגה מאחורי ההתנגדות היא שמעקב בלי חיסרון לא ישנה התנהגות. בפועל קורה ההפך, מסיבה שקל לפספס.

תחת מעקב מעניש, התמריץ אחרי מעידה הוא להפסיק לרשום, כי הרישום הוא מה שהופך את המעידה לאמיתית. תחת השיטה הזאת אין סיבה להסתיר שום דבר. כך הרישום נשאר כן, ורישום כן הוא הסוג היחיד שיכול לשנות משהו.

הלחץ שהשיטה הזאת כן מפעילה מכוון לגמרי קדימה: סכום שאתה רוצה לראות גדל. הלחץ הזה מתברר כמספיק, והוא לא נגמר.

מה לעשות בשבוע רע, באופן קונקרטי

  1. אל תרשום כלום עבור הקנייה. אין רישום לעשות. אל תמציא אחד שלילי.
  2. המשך לרשום את הטובות. שבוע רע בדרך כלל עדיין מכיל שלוש או ארבע החלטות שהלכו בכיוון האחר, ואלה עדיין נספרות.
  3. אל תתחיל שום דבר מחדש, כי אין מה להתחיל מחדש. כאן הסכום שונה מרצף.
  4. הסתכל על החודש כולו. שבוע בודד נקרא כרעש. חודש נקרא כמגמה, והמגמה היא מה שבאמת נכון לגביך.

Keep the Diff בנויה כך מהיסוד: בלי תקציב, בלי רצף, בלי רישומים שליליים, ובלי צבע לאי-הסכמה בשום מקום באפליקציה. חינמית ב-iPhone, iPad, Mac, Apple Watch, Windows ו-Android. אפשר לנסות אותה בדפדפן שלך, כולל מה שקורה כשאתה חורג.

עוד בנושא